האסלאם הג'יהאדיסטי בסוריה: סכנה מתחדשת למיעוטים ולביטחון האזור

כפי שעשה המשטר הסורי בעבר, כך עושה היום "ממשלת האמר-ואקע" (השלטון בפועל) בראשות אל-שראע, כשהיא חוזרת על אותה גישה: בכל פעם שהיא חשה חולשה או סכנה המאיימת על קיומה, היא ממהרת לבצע תקיפות נגד מיעוטים, כדי לשלוח מסר מעוות לפיו הישרדותה היא הערובה היחידה לביטחונם של אותם מיעוטים. אך זוהי תחבולה ישנה ושקופה.

הצגות אלו כבר אינן עובדות עלינו. התרגלנו כבר למי ש"רוצח את הנרצח והולך בהלווייתו".

זהו פניו של האסלאם הג'יהאדיסטי הפוליטי שאינו משתנה. הוא עשוי לשנות את סיסמאותיו ואת סגנונו התקשורתי, אך אינו מחליף את הדוקטרינה שלו. פרקטיקות של רצח, הפחדה, חטיפות ודיכוי חירויות נמשכות, במיוחד נגד המיעוטים האתניים והדתיים בסוריה.

הימור שגוי ומסוכן

למרות כל האזהרות החוזרות ונשנות, חלק מהמדיניות המערבית — ובראשה המדיניות האמריקאית — עדיין מהמרת על ג'ולאני ועל הזרם הג'יהאדיסטי ככלי למלחמה בדאעש או כדי לעמוד מול מה שנותר מההשפעה האיראנית בסוריה.

אנו אומרים בבירור: זהו הימור שגוי ומסוכן.

הפיצוץ בכנסיית מר אליאס בדמשק, שבו נרצחו אזרחים חפים מפשע, הוא מסר דמים ברור. אין זה משנה מי נטל אחריות על הפיצוץ — בין אם דאעש או אחרים — הרקע האידיאולוגי הוא אחד, והמקור הוא אחד.

מסר לעמים המערביים ולחברה האמריקאית

• אל תהמרו על האסלאם הג'יהאדיסטי כדי להתמודד עם דאעש — דאעש היא "הבת הסוררת" של אל-קאעידה, ואל-קאעידה היא האם הרוחנית של ג'ולאני. אם אינה הורגת את בניה; היא מחנכת אותם, מחלקת אותם לחזיתות וממחזרת אותם לפי הצורך.

• מה שמכונה היום "ביטחון כללי" באזורי צפון-מערב סוריה מורכב בחלקו הגדול מלוחמי דאעש לשעבר, שעברו תהליך של "הלבנה" ושולבו תחת שמות חדשים.